הליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי

הליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי

תחילה נבחן מהו הליך חדלות פירעון המונהג מאז אושר חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ב9/2019 ואשר אליו נכנסים על ידי הגשת בקשה לצו פתיחת הליכים או בשמה הקודם בקשה לפשיטת רגל. המדובר בהליך שבמסגרתו מכונסים כלל נכסיו של החייב או בשמו החדש היחיד, מתוך מטרה למכור אותם ולחלק את תמורתם בין נושי החייב לפי יחס חלקם בחוב הכולל של החייב/יחיד.

הליך חדלות פרעון ושיקום כלכלי

מטרת כינוס הנכסים הינה לאתר את כלל נכסי החייב/יחיד למען נושיו וכן על מנת לנסות ולגרום לחייב, עת שוהה הוא בהליך, לרכוש הרגלים כלכליים נכונים. על מנת שלא ייכשל כלכלית בשנית, מוטלים על החייב, עת שוהה הוא בהליך, הגבלות שונות כגון:

צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו איסור דיספוזיציה על נכסים מכל מין וסוג שהוא, הרשומים על שמו של החייב, אם באופן מלא ו/או חלקי, מתאפשר לו לנהל חשבון עו"ש, אך מבלי לעשות שימוש בכרטיסי אשראי, שיקים ורק כאשר חשבון העו"ש ביתרת זכות בלבד. כן נדרש החייב להמציא לנאמן או בשמו הקודם המנהל המיוחד שמונה לו דוחות הכנסות והוצאות מגובים באסמכתאות דו חודשיים, אסור לו ליצור חובות חדשים, ועליו לעמוד בתשלום החודשי שהושת עליו.

המועד להגשת בקשה לצו עיכוב הליכים או בשמו הקודם צו כינוס הוא המועד שבו הפך האדם להיות חדל פירעון, קרי, כאשר סך חובותיו עולים על סך שווי סך נכסיו.

להליך חדלות הפירעון שלוש מטרות עיקריות המוגדרות בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי כבר בתחילתו. המטרה הראשונה להביא ככל האפשר לשיקומו הכלכלי של החייב; להשיא את שיעור החוב שייפרע לנושים; לקדם את שילובו מחדש של חייב שהוא יחיד במרקם החיים הכלכליים.

בעבר הליכי פשיטת הרגל התנהלו בבית משפט המחוזי, היום לאחר חקיקת חוק חדלות פירעון הליכי חדלות פירעון מתנהלים בבית משפט השלום ובהוצאה לפועל (בהתאם לגובה החובות) כאשר כונס הנכסים הרשמי או בשמו החדש הממונה על הליכי חדלות פירעון הוא שדואג לאינטרס הציבורי ומשמש כידו הארוכה של בית המשפט.

מטעמו של הממונה ימונה, עורך דין שעובד אצלו כמיקור חוץ ויוגדר כנאמן לנכסי היחיד והוא יהיה זה שיאתר את נכסי החייב, יכנסם, יממשם, ואת תמורתם יחלק בין הנושים. הנאמן יזמן את היחיד לבירור כלכלי ולקראת הדיון בעניינו יגיש לממונה דוח ממצאי בדיקה במסגרתו יתן את מסקנותיו והמלצותיו לאופן שבו יש לבנות או לא לבנות ליחיד תוכנית פירעון בסיומה יקבל הוא הפטר.

בקשה לצו פתיחת הליכים יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושה של החייב והן על ידי החייב עצמו, וחייב יכול גם להגיש בקשה להסדר נושים.

בחוק חדלות פירעון נקבע כי החייב כבר לא מוגדר "חייב" אלא מוגדר כ"יחיד" מתוך רצון לשמור על כבודו של האדם הנקלע להליך.
בנוסף, הרעיון שעמד בבסיס חוק חדלות פירעון אשר מחליף כאמור את פקודת פשיטת הרגל הוא ליצוק תוכן חדש להליך חדלות פירעון אשר שם למול עיני המחוקק את שיקום היחיד (החייב) בבד עם השאת החובות לנושיו. כחלק מתפיסת שיקום היחיד, המחוקק קצב את זמנו של היחיד בהליך חדלות הפירעון וזאת כדי ליתן ליחיד אופק שיקומי.

עם זאת, המחוקק כאמור שם למול עיניו גם את השאת החוב לנושים ולכן קבע פרמטרים למיקסום כושר ההחזר של היחיד.

החוק החדש קובע כי בהתאם להיקף החובות יקבע המותב שידון בתיק והתיקים כבר אינם מתנהלים בבית המשפט המחוזי למעט תיקי חברות. יחיד שהיקף חובותיו נאמד בסך של 161,000 ש"ח – תיקו ידון בפני רשם ההוצל"פ, יחיד בעל חובות מעל סך של 161,000 ש"ח תיקו ידון בפני בית משפט שלום של חדלות פירעון, כאשר חדלות פירעון של חברה ידון כאמור בפני בית המשפט המחוזי בלבד.

כמו כן, חשוב לדעת שחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי חל הן על יחיד (חייב) (שהינו אדם פרטי) והן על יחיד שהוא תאגיד. זאת לעומת פקודת פשיטת הרגל, אשר הסדירה את הליך החזר החובות ליחיד בלבד, בעוד שחוק החברות הסדיר את הליך פירוק תאגידים.

הגורמים שיכולים להגיש בקשה לחדלות פירעון של היחיד הם היחיד עצמו או הנושה לו הוא חייב. אם הבקשה לפתיחה בהליכי חדלות פירעון הוגשה על ידי היחיד עליו לעמוד באחד משני התנאים הבאים: בששת החודשים טרם הגשת הבקשה – או במועד הגשת הבקשה – מרכז החיים של היחיד מצוי בישראל או שהוא מחזיק נכסים או עסקים בישראל במועד הגשת הבקשה.

ככל והבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון הוגשה ע"י נושה כנגד יחיד, על הנושה יהיה לעמוד בתנאים הבאים: גובה החוב הוא לפחות 80,618.22 ₪ (נכון ל-2023), הנושה מסר ליחיד דרישה לתשלום החוב, בדרישה צוין כי אם החוב לא ישולם במועד הנקוב בה, בכוונת הנושה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, החוב לא שולם בתוך 45 ימים ממועד מסירת הדרישה, הנושה הגיש את הבקשה בתוך 3 חודשים מהמועד שמסר ליחיד את דרישת התשלום.

עו"ד אלוש רואה לנכון להדגיש את חשיבותו של ליווי מקצועי משפטי בהליך מעין זה הקשור לטעמה קשר ישיר בבנייה נכונה של הבקשה שמוגשת לאישור הממונה, בליווי היחיד בהליך על מנת שיעמוד בהוראות הצו, ובניהול קשר רציף ופתוח למול הממונה והנאמן לבניית תוכנית פירעון, המתאימה למידותיו של היחיד. לחילופין, לשכנוע בית המשפט כי התוכנית המוצעת ע"י בא כוחו של היחיד תחת התוכנית המוצעת ע"י הנאמן והממונה עדיפה כי היא תואמת את מידותיו של היחיד, כך שבסופו של יום, יהא בידו להתחיל דף חדש בחייו בד בבד עם השבת חובותיו לנושיו במידה זו אחרת. חשוב לומר כי אין נוסחת קסם וכל יחיד ונסיבותיו הוא עולם ומלואו בפני עצמו וכל תיק נבחן לגופו. עו״ד ענבל ג׳וליה אלוש אשר בקיאה ומנוסה בתחום מזה כ 20 שנה ואשר בכובעה השני שמשה ועדיין משמשת כמנהלת מיוחדת / נאמנת מטעמו של כונס הנכסים הרשמי תעמוד לרשותכם בליווי המשפטי..

יודגש כי המדובר בסקירה קצרה של ההליך ואין בהסבר זה כדי להחליף ייעוץ מקצועי בעניין מעו"ד המתמחה בתחום.

דילוג לתוכן