הליך פשיטת הרגל בראי הרפורמה שהונהגה בכונס הרשמי משנת 2013 ועד כניסתו של חוק חדלות פירעון בשנת 2019
הליך פשיטת הרגל בראי הרפורמה הנהוגה כיום ע"י כונס הנכסים הרשמי
תחילה נבחן מהו הליך פשיטת רגל אליו נכנסים על ידי הגשת בקשה לפשיטת רגל?
המדובר בהליך שבמסגרתו מכונסים כלל נכסיו של החייב, מתוך מטרה למכור אותם ולחלק את תמורתם בין נושי החייב לפי יחס חלקם בחוב הכולל של החייב.
מטרת כינוס הנכסים הינה לאתר את כלל נכסי החייב למען נושיו וכן על מנת לנסות ולגרום לחייב, עת שוהה הוא בהליך, לרכוש הרגלים כלכליים נכונים. על מנת שלא ייכשל כלכלית בשנית, מוטלים על החייב, עת שוהה הוא בהליך, הגבלות שונות כגון:
צו עיכוב יציאה מן הארץ, צו איסור דיספוזיציה על נכסים מכל מין וסוג שהוא, הרשומים על שמו של החייב, אם באופן מלא ו/או חלקי, מתאפשר לו לנהל חשבון עו"ש, אך מבלי לעשות שימוש בכרטיסי אשראי, שיקים ורק כאשר חשבון העו"ש ביתרת זכות בלבד. כן נדרש החייב להמציא למנהל המיוחד שמונה לו דוחות הכנסות והוצאות מגובים באסמכתאות דו חודשיים, אסור לו ליצור חובות חדשים, עליו לעמוד בתשלום החודשי שהושת עליו.
המועד להגשת בקשה לפשיטת רגל הוא המועד שבו הפך האדם להיות חדל פירעון, קרי, סך חובותיו עולים על סך שווי נכסיו.
להליך פשיטת הרגל שתי מטרות עיקריות. המטרה הראשונה היא לדאוג שכלל נכסי החייב יחולקו בין הנושים, תוך שמירה על השוויוניות ביניהם, והשנייה, לאפשר לחייב שכשל כלכלית לפתוח דף חדש בחייו.
הליכי פשיטת הרגל עד כניסתו של חוק חדלות פירעון לתוקף התנהלו בבית המשפט המחוזי באזור מגוריו או עסקו של החייב, כאשר כונס הנכסים הרשמי הוא שדואג לאינטרס הציבורי ומשמש כידו הארוכה של בית המשפט. מטעמו של כונס הנכסים הרשמי ימונה, עורך דין שיהיה בשלב הליכי הכינוס מנהלו המיוחד של החייב, ובשלב פשיטת הרגל נאמן לנכסי החייב, והוא יהיה זה שיאתר את נכסי החייב, יכנסם, יממשם, ואת תמורתם יחלק בין הנושים.
בקשת פשיטת רגל יכולה להיות מוגשת הן על ידי נושה של החייב והן על ידי החייב עצמו, וחייב יכול גם להגיש בקשה להסדר נושים, כאמור בסעיף 19 א' לפקודת פשיטת הרגל.
כונס הנכסים הרשמי יבדוק את בקשת החייב לפש"ר, וככל שמצאה מתאימה להליך ייתן בידי החייב אישור המכיל את הסכום הראוי לסברתו, לאחר בחינת התיק על ידו, אותו יש להשית החייב מידי חודש והמפרט את התנאים שאותם נדרש החייב למלא עם מתן צו הכינוס בעניינו.
עם האישור הנ"ל ועותק מבקשתו יפנה החייב לבית המשפט המחוזי שבתחום שיפוטו הוא מצוי, יגיש לידיו את הבקשה והאישור ובית המשפט יבחן האם להיעתר לבקשתו.
ככל שבית המשפט ייעתר לבקשת החייב, הרי שהחייב יקבל צו כינוס.
עם קבלת צו הכינוס בעניינו, נדרש החייב למסור לנושיו הודעה בדואר רשום עם אישור מסירה, המודיעה על דבר היותו בהליך כינוס נכסים.
בהתאם לרפורמה שהנהיג כונס הנכסים הרשמי בין השנים 2013 ל 2019 דיון בבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל היה נקבע רק לאחר 18 חודשים מיום מתן צו הכינוס בעניינו של החייב ולא לאחר 6 חודשים כפי שמורה הפקודה.
הרעיון העומד מאחורי קביעה זו הוא שבזמן זה המנהל המיוחד, יפעל לאיתור נכסי החייב ככל שישנם, יבדוק את תביעות החוב שהוגשו כנגד החייב, יחקור את החייב ויבחן את אופן התנהלות החייב בהליך. קרי, האם עומד הוא בהוראות צו הכינוס להגשת דוחות, לתשלום שוברים ולאי יצירת חובות חדשים, והכל מתוך מגמה לקדם את התהליך ולסיימו מהר ככל שניתן.
בדיון המתקיים לאחר 18 חודשים ידון הדו"ח הסופי בעניינו של החייב, כפי שהוגש על ידי המנהל המיוחד שמונה לו, ותיבחן האפשרות להגיע עם החייב לתכנית פירעון לחובותיו.
ככל שהחייב ייעתר לתוכנית הפירעון שהוצעה לו, הרי שהוא יחזיק בידו צו הפטר מותנה שיהפוך לחלוט עם סיום ביצוע תכנית הפירעון, ככל והחייב יתנגד לתכנית הפירעון, כי אז יוכרז כפושט רגל ויוותר בהליך עד אשר יגיש בקשה להפטר מחובותיו.
אציין כי זהו הסבר הניתן בקצרה, ורצוי כי זה השוקל לפנות להליכים אלה יפנה לקבלת ייעוץ משפטי ראוי מעורך דין, אשר זהו תחום התמחותו.
בנימה אישית אציין כי בעיני הליכי פשיטת הרגל מהווים הזדמנות לחייב, מעין "מפעל פייס" המאפשר לו להתחיל בחיים כלכליים חדשים.
מצורף פסק דין של בית המשפט העליון, שהינו מהותי לעניין חובה של צד ג' להתייצב למסירת מידע בפני כונס הנכסים הרשמי, ככל שיש בידו מידע על החייב.
לצפייה בפסק הדין לחצו כאן.
